הדד האדומי שטן לשלמה
כאשר מקיים האדם רצון ה' כולם הופכים להיות ידידיו ועושי רצונו, גם היריבים הגדולים ביותר, וכדברי הכתוב: "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו"(משלי טז ז). ובשעה שסוטה מן הדרך גם ידידיו הופכים להיות לו מתנגדים. שלמה, בסוף ימיו, לא היה לבבו שלם עם ה' כלבב דוד, והקב"ה הקים לו לשטן את הדד האדומי.
מי היה הדד? הפסוק מספר לנו: כאשר נלחם יואב באדום והכרית את הזכרים, ברח הדד ועימו כמה אנשים למצרים. מלך מצרים(לא חותנו של שלמה) מעניק מקלט מדיני להדד ואף נותן לו את גיסתו לאשה. בנו הקטן של הדד גדל בבית פרעה והדד קבל מפרעה מחוז שלם כדי למלוך עליו. לאחר ששמע הדד כי דוד ויואב נאספו לבית עולמם רצה לחזור לארצו במטרה לצאת ולהלחם בישראל. הם חשבו שיואב ודוד היו הגבורים היחידים ועם מותם "מתה הגבורה מישראל"(מצודת דוד מלכים א יא כא). מסביר הרלב"ג:
כי הדד חשב להנקם מישראל בראותו כי מתו גבוריהם המצליחים במלחמה, ועם כל זה לא יכל בעת שהיה שלמה הולך בדרכי ה' כדוד אביו. אך לעת זקנתו שנמצא בו החטא, אז היה הדד שטן לשלמה ולישראל, ואף על פי שכתוב "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה"(מלכים א ה ה), הנה הרצון בו רוב ימי שלמה(=לאו דווקא כל ימי שלמה אלא רובו ככולו) והוא עד עת זקנתו.
(רלב"ג מלכים א יא)
המלבי"ם מסביר שהקב"ה הבטיח לדוד ששלמה ימלוך על ישראל ללא כל תנאים, אולם בניו אחריו ימלכו אך ורק אם ילכו בדרך ה', וכדברי הכתוב: "נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך(ללא כל תנאים). אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך"(תהלים קלב יא). כלומר, נכדיו לא יוכלו למלוך על ישראל אלא אם ילכו בדרך ה'. אם צאצאיו לא ילכו בדרך ה' ינקוט ה' בדרכים שונות כדי להשיבם לדרך הישר ולהמשיך במלכותם. ובלשון הכתוב: "והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם"(שמואל ב ז יד).
מוסיף המלבי"ם:
והגם שנגזר על ידי חטא שלמה לקרוע הממלכה מיד בנו, בכל זאת חשב מחשבות שלא יקרע את כל הממלכה על ידי שהקים שטן לשלמה והוכיחהו בשבט אנשים עד שהתנחם על מעשיו, ועל ידי כך נשאר ניר לדוד, ושבט אחד למלכות בנו. כמו שנאמר "ונאמן ביתך... עד עולם"(שמואל ב ז טז), והשטן האחד היה הדד האדומי והיה מזרע המלוכה של אדום.באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'אמרי ח"ן - מלכים'
(מלבי"ם מלכים א יא יד)